יום ראשון, 12 באפריל 2015

גבולות - עד כמה אני שם לעצמי גבולות ועד כמה אני פורץ אותם ?


תינוק נולד ללא גבולות ואז אנו המבוגרים שמים לו אותם. לפעמים לא הספקנו ואז הוא לומד מניסיונו האישי שלא תמיד הפיך. תינוק לומד לקבל איסורים מבלי שישאל מדוע. רב האיסורים וההיתרים נוצרים אצלנו בילדות. אנו שומעים את הורינו אומרים: "מותר לך לעשות...." או "אסור לך לעשות...". אז עד כמה באמת נולדנו לעולם חופשי ? עד כמה טוב שיש לנו איסורים והגבלות ועד כמה לא ?

אנחנו הרבה פעמים למדים מתוך הניסיון ואז מבינים שלא כדאי לנו לעשות משהו כי נפגע יחד עם זאת אנחנו נשארים עם איסורים והגבלות מהילדות שרובם טובים, אולם יש כאלה שעלינו לבחון מחדש ולשאול האם הם משרתים אותנו היום ? האם הם מקדמים אותנו היום ?
אנחנו לא מעיזים לשנות אותם כי כך אנחנו רגילים, כי כבר למדנו לחיות איתם. לא פעם אנחנו עוטים על פנינו מסכות ואומרים העיקר שיהיה שקט תעשייתי, שלא יהיו מהומות, שלא יהיו ויכוחים, מוטב שאסכים גם אם איני מסכים.
אנחנו למעשה פוחדים שאם נעשה משהו, לא יאהבו אותנו, לא ירצו אותנו עד כדי כך שאנחנו אפילו לא זזים מ"המשבצת" המוכרת לנו.
מתי בפעם האחרונה הרשתם לעצמכם לומר למישהו: "די, מספיק, לא מתאים לי" ?
מתי בפעם הראשונה אמרתם" "גם לי מגיע" ?
אני אפילו זוכרת שבקשר הזוגי הקודם שלי הבעתי רצון ללמוד לתואר ראשון והבן זוג לשעבר אמר: "כרגע אין הזמן מתאים לכך". השבתי לו: "הרכבת לא מחכה לי" והלכתי ללמוד בעל כורחו. עד היום מודה לעצמי על ההחלטה הזו, שהסבה לי אושר ורווחה כלכלית.
תמיד יש משהו, מישהו שימנע מכם לעשות משהו שאתם רוצים ולמה ?יתכן והוא באמת דואג לשלומכם אך יתכן גם שהוא רואה את ההפסד שלו במידה ותעשו את הצעד הזה. הוא פוחד שתשתנו ואז אולי גם תראו את חסרונותיו.
בסופו של יום אנחנו הופכים לאנשים מרצים. אנחנו מרצים את הבן זוג, ההורים, הילדים החברים המעביד וכדו'. אז איך זה קרה שפתאום נבלענו בכל מערכות היחסים שלנו ? למה הרצון שלנו לא בא לידי ביטוי ? איפה אנחנו עם משאלות הלב שלנו ?

מה גורם לנו להתנהג בצורה המזיקה לנו ? למעשה הפחדים, ההרגלים משתקים אותנו ואנחנו בוחרים במקום המוכר לנו. "חרה לי, אבל לפחות את החרה הזה אני מכיר".
למה בעצם לא לעשות את השינוי ? מה יקרה ? אולי נרוויח.
בואו ונהפוך את הפחד לדחף. בואו ונעשה צעד קטן בשינוי ונראה מה קורה, אולי "השד" לא כל כך נורא. אנחנו כבר לא ילדים קטנים שצריכים להיות תחת מרות של מישהו. יש לנו זכות בחירה לחיות את חיינו כפי שאנו רוצים.
אם אתם באמת רוצים להעז להתחיל לקלף את "קליפות הבצל" ולהשיל אותם מעליכם כך שתגיעו למקום האותנטי ביותר עבורכם, אני מזמינה אתכם לסדנה שלי.
ניתן להירשם בצד שמאל--------)





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה